הסיפור הזה לא חייב להיות גם הסיפור של ילדיכם
מתוך יומנו של ילד שחווה גירושין: "פעם היינו הולכים למסעדה יחד, מטיילים, חוזרים הביתה מגן המשחקים ומכינים יחד ארוחת ערב. שמחים על רעיון האח החדש שעומד להגיע ומדברים על איך היה בבי"ס, יושבים להכין שיעורי בית יחד..
פעם אמא ואבא היו מאושרים - פעם אמא ואבא היום ההורים שלי.
פעם כשאמא ואבא היו כועסים עליי, היה לי ברור שעשיתי משהו לא בסדר וששניהם כועסים על אותו הדבר, כי הם ההורים שלי.
פעם כשהייתי כועס על אמא או אבא, השני היה דואג להבהיר לי שעליי לנהוג בכבוד ושככה לא מתנהגים להורים.
פעם כשהייתי מבקש משהו, אמא ואבא היו מחליטים יחד.
⚓
היום יש לי 2 בתים, פעם אני כאן ופעם אני כאן. היום ארוחת הערב תהיה רק עם אמא ומחר רק עם אבא.
היום כשהם כועסים, ממש לא ברור לי האם זה עליי ומה עשיתי, והאם הם בכלל כועסים על אותו הדבר.
היום כשהם כועסים הם ממש לא מכבדים אחד את השני ולא פעם אהיה שליח להעביר מסרים חשובים.
היום כשאכעס על אמא, ייתכן ואבא יצטרף אליי לכעס ומחר הפוך.
היום אמא ואבא כל הזמן רבים - היום אמא ואבא מפקדי מלחמה ואני חייל תורן, חייל נודד.
היום אני מתגעגע להורים שלי"
הסיפור הזה לא חייב להיות גם הסיפור של ילדיכם.
אם בחרתם להמשיך את חייכם בנפרד זה בסדר וזו זכותכם, אבל רגע לפני עצרו וזכרו - שהורים לילדיכם תמשיכו להיות תמיד, שאמנם המשפחה שלכם לא תמשיך לחיות תחת אותה קורת גג - אבל לעולם תישארו משפחה, ושהילדים שלכם זקוקים לכם כדמות הורית ובתקשורת טובה, בונה ויציבה.
אפשר לסיים את הנישואים גם בלי להפוך לאויבים - גישור זוגי לגירושין.