במהלך השבת ובין הארוחות, הצטרף אלינו מישהו במקרה (או שלא) שסיפר על נסיונו האישי שלו ושל גרושתו בפגישה עם יועצת זוגית לפני מס' שנים (לפני שהבין שיש אחת בין הסובבים..). הוא הציג טענה שאיתה נפתחה הפגישה הראשונה ושמאוד הכעיסה אותו והיתה מקור ויכוח חוזר ביניהם:
"הוא מגיע בסוף יום אחרי העבודה, הבית הפוך ומבולגן ובמקום לסדר ולעזור לי ואז לנוח, הוא מתיישב על הספה/מול הטלוויזיה ולא איכפת לו מאיך שהבית נראה סביבו"
לא אתייחס לתגובת אותה יועצת ששימחה אותו והפתיעה/הכעיסה אותי - אסתפק בכך שציער אותי לשמוע שהיא עדיין עובדת עם זוגות. אבל זה כן הוביל אותי למחשבה ולרצון לשתף. מזמינה אתכם לחשוב:
מה להערכתם המסר שהאישה ניסתה להעביר לבעלה באמירה הזו, מה באמת הכעיס אותה במציאות הזו, מה היה חשוב לה לומר לו..?
👇😐
כמו שכבר הבנתם הזוגיות שלהם לא שרדה, ולא בטוח שלא היה לזה סיכוי. מהשיחה הקצרה יצאתי בתחושה, שעברו כמה שנים אבל הכעס האמיתי לא קיבל מקום עד היום, לא דובר, לא נפתח, לא פורק ומלווה אותם בד בבד בגידול הילדים בחיים בנפרד. ומעבר לזה - משליך על החוויות שלו במערכות יחסים שונות כיום וזה לחלוטין לא חייב להיות ככה.
למעשה הוא עד היום לא באמת יודע מה עמד מאחורי, וזה בהחלט עשוי היה להוביל לתוצאה שונה.. לו זה כבר לא יעזור. אבל למישהו אחר כאן אולי זו הזדמנות... נסו להשיב לשאלות..👆