בחמישי אחה"צ מקבלת פניית בקשה להצטרף לגישור דחוף בראשון בבוקר - משכיר שמעוניין בפינוי שוכרים (זוג עם 2 ילדים קטנים) בשל פיגור חוזר בתשלום שכ"ד.. דרישה לפינוי / תשלום עד יום ראשון.. הצדדים (הזוג) פנו בבקשה לעזרה בתיווך בין הצדדים להסדרת המצב ומניעת מעבר לטיפול משפטי...
הבנת המצב, שינוי פגישות, פינוי זמנים..
ראשון בבוקר, הזוג מגיע עם הילד הקטן שלא נמצא במסגרת בשל מצבם הכלכלי, מציגים מצב לא פשוט מבחינת הכנסות והוצאות בשנה האחרונה, וגם לא מעט פעמים של עיכובים בתשלום..
בעל דירה מתחשב סה"כ ורגיש לשיפור במצבם, לצד הרצון בסיום הלופ החוזר מולם ולדחיפת הזוג לקבלת החלטות שיניבו תוצאות שונות. הגיוני ומתקבל על הדעת.
בשיחות נפרדות עם כל אחד מהצדדים עולים דברים נוספים ומתקבלים שבבי מידע שמציגים תמונה נוספת רחבה יותר...
מועלות אפשרויות לפתרון ובעיקר אפשרויות מחשבה להתנהלות נכונה קדימה ברבדים נוספים..
תובנה חזקה שצמחה בעקבות הפגישה היא - עד כמה דווקא כשאנחנו מתקרבים לקצה, מתנודדים להחזיק חזק שלא ליפול - דווקא אז אנחנו "רואים את האור אי שם", את האפשרויות שיובילו אותנו מהקצה אל נתיב סלול קדימה מבלי למעוד.... לא במכוון או במודע, לגמריי באופן טבעי ואנושי, ובכל זאת שם...
לסיום, הגענו להסכמות ואף נחתם הסכם גישור במקום. הזוג קיבלו זמן נוסף להסדרת עתידם מבלי "להיזרק לרחוב" בעל הדירה שביעות רצון, שקט נפשי והבטחת שינוי עתידי ללא צורך בנקיטת צעדים משפטיים..
התודות מכל הצדדים בסיום המחישו את עוצמת ההקלה שחש כל אחד מהם..
🌼עוד הוכחה למציאות שבה באמצעות גישור #אפשר_גם__אחרת...
🌼שמחה לקחת חלק בשינוי מציאות בחייהם של אחרים.
ב"ה על הזכות❣