utm_source=taboola&utm_medium=referral
אני זוכרת את השיחה הראשונה.. "תקשיבי" הוא אמר לי.. "אני לא יכול יותר, אם משהו לא ישתנה זה ייגמר ברע, היא גורמת לי להיות עצבני יותר משאני אי פעם זוכר את עצמי, אני מרגיש שאני חי עם קיר, אין עם מי לדבר, הילדים הקטנים שלנו רואים אותי כועס, מתעצבן, עוזב את הבית וחוזר - הם רואים אבא שהוא לא האבא שלהם!.. היא אפילו לא מוכנה לשמוע על ייעוץ זוגי, היא לא חושבת שיש לנו בעיה, היא לא מבינה מה לא בסדר ביננו, היא משתנה ליום יומיים והכל חוזר שוב.."
היא הסכימה למפגש, ואח"כ למפגש נוסף - המון שיחות טלפוניות עם שניהם והתכתבויות בין לבין.. היו רגעים שהיא הצליחה להתחבר ולשתף פעולה, אך לצערי הקושי מצידה היה אדיר, ההסכמה לתהליך לא היתה ממקום שלם, לא ממקום רצוני, אלא מהפחד לאבד.. במפגש השלישי היא כבר נשברה והבהירה שאין שום מקום לתהליך - שהם "בסדר" ויצליחו להתמודד לבד עם כל קושי שיעלה.. ראיתי את זה מגיע - זה היה ברור שאם היא לא תשתחרר מתחושת "הבושה והכישלון" שיש בפנייה לגורם שלישי היא פשוט לא תוכל להתחיל שינוי פנימי.. זהו שינוי בפני עצמו וזה שלה.. קיוויתי לבסוף שלפחות הכלים שהספקנו לעבוד איתם ישמשו אותם להתקדם.. הוא בכאב התנצל ואמר תודה.
"הי, אפשר לשאול לשלומכם? בתקווה לשמוע בשורות טובות.." מוצאת את עצמי שולחת לכל אחד מהם בהודעה.. עברו אמנם 8 חודשים, אך מתקשה לשכוח ולשחרר מבלי לדעת שמשהו טוב אולי בכל זאת קרה שם.. מתקשה לתת לקול הקטן שאומר "אל תציקי, ייראה לא אמין.." לשכנע - לא אכפת לי, באמת מעניין אותי לדעת ולשמוע שהדברים הסתדרו..
שמחה לראות שהם נענים ומגיבים בעניין לשאלתי, ויותר מזה שמחה להבין שהם עדיין מתמודדים ביחד גם אם היחסים עדיין לא חזרו למסלולם - הזכרתי את הכלי שהספקנו לתרגל במפגשים על אופן ניהול שיח על נושאים שמפריעים והמלצתי לחזור אליו בהתמדה יומיומית עד לשינוי המיוחל.. "מאמינה בכם" חתמתי בתקווה. נרגעתי.
אני זוכרת שהשיחות איתו עזרו לו למתן את הכעס ולהבין את המקום שלה אך היה לו קשה להיות שם לבד והלוואי והיא הייתה מאפשרת לי להצליח 'לחדור לתודעה שלה' כדי שנמשיך.. לצערי אני נתקלת לא פעם במצבים בהם אחד מבני הזוג לא מעוניין להתחיל תהליך זוגי, ובעייתי מכך - לא רואה שכלל ישנה בעיה בזוגיות..
נכון, דרך המלך היא כניסה לתהליך יחדיו, אך באין ברירה אחרת - לא חייב לוותר, מפגשים פרטניים עשויים לסייע להבין את הצד השני, לתת מקום הבנה לצד שלך, לקבל כלים לרתימת הצד השני לשינוי ולתהליך משותף (גם ללא המפגש עם גורם מקצועי).
אל תוותרו בקלות על האהבה שנדחקה הצידה - היא לא בהכרח נעלמה.💗